משק החשמל בישראל- סקירה וניתוח 2023

21/11/2023

משק החשמל בישראל עבר בשנים האחרונות רפורמה מקיפה שכללה בין היתר פיצול חברת החשמל לחברות שונות המרכיבות את שרשרת הערך במשק החשמל. בנוסף, בוצע מעבר הדרגתי משימוש בפחם לשימוש בגז טבעי כמקור האנרגיה המרכזי לייצור חשמל. מטרת מאמר זה היא לסקור את התפתחות משק החשמל בישראל בשנים האחרונות, תוך התמקדות בהיבטים הבאים:

האם מחיר החשמל עלה? ואם כן, למה החשמל מתייקר?

סיבות לעלייה במחיר החשמל

הסיבה המרכזית לעלייה במחיר החשמל בישראל בשנים האחרונות היא העלייה החדה במחירי הפחם בעולם. בשנת 2021 חלה עלייה של כ-163% במחיר הפחם לעומת 2020. מחיר הפחם מהווה כ-54.7% מעלות סל הדלקים של חברת החשמל לייצור חשמל, ולכן השפיע באופן משמעותי על עלות ייצור החשמל וכתוצאה מכך על עליית מחיר החשמל לצרכן.

מקור לוח 2 לעיל: הכנסת - מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי (כתיבה: נתנאל קופראק, כלכלן | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי תאריך: ב' באייר תשפ"ב, 3 במאי 2022)

סיבות נוספות ובולטות בהשפעתן על תעריפי חשמל בישראל

  • השקעות נדרשות בתשתיות ייצור והולכת החשמל על מנת לעמוד בגידול הביקוש
  • עלויות רכישת גז טבעי מחו"ל במחירים גבוהים יותר עקב סגירת שדה הגז ים תטיס

יצויין כי רכיב היצור כולל, בין היתר: סל דלקים חח"י, ייצור (עלויות הון) חח"י, רכישות חשמל מיח"פ, הכולל את מרכיב האנרגיה של PV, הסדרי חוב צרכנים בייצור, וכן פיצוי בגין פיגור בעדכון.

על פי ניתוח שהוצג בקובץ "סקירה בנושא משק החשמל בישראל" מחודש פברואר 2022, ביטול מס הבלו על פחם לשנת 2022 צפוי להקטין את שיעור עליית מחיר החשמל לצרכן הביתי ב-2.4 נקודות אחוז, מ-6.2% ל-3.8%. לפיכך, העלייה במחירי הפחם בעולם השפיעה באופן משמעותי על עליית מחיר החשמל בישראל, וצעדים כמו ביטול מס על פחם יכולים למתן מעט את העלייה.

מי קובע את מחירי החשמל בישראל? על פי מה מחושב תעריף החשמל?

תעריף החשמל נקבע על ידי רשות החשמל על בסיס עלויות ייצור והולכת החשמל של חברת החשמל ויצרנים פרטיים, תוך התחשבות ברווח מוגבל לחברות. ב-2019 התווסף רכיב חיבור המבוסס על גודל חיבור הצרכן לרשת, על מנת לשקף טוב יותר את העלות השולית של חיבור לרשת. שינוי זה העלה את תעריף החשמל לחלק מהצרכנים.

מה הוא למעשה "גודל חיבור"?

גודל החיבור מתייחס להספק החיבור של הצרכן לרשת החשמל, כלומר כמה חשמל יכול הצרכן לצרוך מהרשת בכל זמן נתון.

קיימות מספר רמות חיבור סטנדרטיות:

  • חיבור חד-פאזי ביתי עד 17.3 קילו וולט אמפר (40 אמפר)
  • חיבור תלת-פאזי ביתי עד 43 קילו וולט אמפר (63 אמפר לכל פאזה)
  • חיבור תלת-פאזי מסחרי עד 630 קילו וולט אמפר ( 910 אמפר לכל פאזה)
  • חיבור תלת-פאזי במתח גבוה מעל 630 קילו וולט אמפר

וכן הלאה..

ככל שגודל החיבור גדול יותר, כך ניתן לספק יותר חשמל ועולה העלות של חברת החשמל לחבר את הצרכן לרשת החשמל. 

לכן, מאז 2019 נוסף רכיב בתעריף המשקף את גודל החיבור של הצרכן, שנועד לכסות את העלות השולית הגבוהה יותר של חיבור צרכנים גדולים יותר. בנוסף, התשלום הקבוע בגין גודל החיבור נועד להניע צרכנים מלהתקין גודל חיבור גדול מידי ולא לנצלו.

תחזית הביקוש לחשמל

קיימות תחזיות שונות לגבי הביקוש לחשמל בישראל בעשור הקרוב. על פי תחזית הביקוש הנמוכה ביותר של בנק ישראל, הביקוש בשנת 2030 צפוי להיות כ-97,000 ג'יגה-וואט  (כ-97 מיליארד קוט"ש). התחזית הגבוהה ביותר היא של חברת BDO, המעריכה ביקוש של כ-106,000 ג'יגה-וואט ( כ-106 מיליארד קוט"ש) ב-2030. 

הפער בין התחזיות נובע מהנחות יסוד שונות בנוגע לגורמים כמו קצב צמיחת האוכלוסייה, התוצר וחדירת רכבים חשמליים. התחזיות השונות משפיעות על תכנון הממשלה בפיתוח משק החשמל ועמידה ביעדים כגון 30% ייצור מאנרגיות מתחדשות ב-2030. יש חשיבות להבין איזו תחזית משמשת את הממשלה, והאם נלקחות בחשבון סטיות אפשריות מהתחזית. בין אם התחזית הנמוכה או הגבוהה תתממש, היקף הצריכה יגדל בהיקף של 33% לפחות בעשור הקרוב לעומת 24% בעשור הקודם.

ביקוש לחשמל בהקשר הביטחוני

יש לתת את הדעת לביקוש הייחודי לחשמל בהקשר הביטחוני בישראל, המהווה "אי" בין המדינות השכנות (לא נותן או מקבל חשמל ממדינות שכנות). המגזר הביטחוני צורך כמויות משמעותיות של חשמל לצורך הפעלת מערכות מתקדמות כגון מערכות יירוט טילים. על פי הערכות, הפעלת מערכת "חץ 3" ליירוט טילים דורשת חשמל בהספק של עשרות אלפי קילוו-אטים.

לפיכך, על מנת לעמוד ביעדי הגנה מפני איומים מתפתחים, לישראל תהיה דרישה גדלה והולכת לייצור חשמל יציב וזמין. דרישה זו עלולה להשפיע על עתודות ייצור החשמל הנדרשות בשעת חירום. יש חשיבות להביא בחשבון את הצרכים הייחודיים של המגזר הביטחוני בעת תכנון משק החשמל העתידי של ישראל.

מעבר לשימוש בגז טבעי

החל משנת 2013 חלה עלייה משמעותית בשימוש בגז טבעי לייצור חשמל, במקביל לירידה בשימוש בפחם. על פי התחזיות, החל משנת 2026 לא יהיה עוד שימוש בפחם, וייצור החשמל יתבסס על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. 

למעבר לגז טבעי יש יתרונות רבים עבור ישראל - הפחתת זיהום אוויר, חיסכון כלכלי ישיר של מיליארדי שקלים, חיסכון בעלויות סביבתיות והגדלת הכנסות המדינה ממיסוי הגז הטבעי. עם זאת, קיימות שאלות לגבי אופן ניצול מיטבי של משאב הגז הטבעי, כולל ייצוא, חיפוש מאגרים נוספים ושילוב מקורות אנרגיה נוספים.

סיכום

משק החשמל בישראל נמצא בתהליך של שינוי מבני וטכנולוגי, שכולל בין היתר מעבר לייצור מגז טבעי ואנרגיות מתחדשות. על מנת להבטיח אספקת חשמל יציבה, זולה וידידותית לסביבה יש לבצע תכנון מושכל תוך התמודדות עם אתגרים כגון תנודתיות מחירי הדלקים ואי וודאות לגבי הביקוש העתידי לחשמל. 

בהקשר זה, כדאי להכיר לפחות בנקודות את מצב הרפורמה במשק החשמל בישראל. להלן סיכום המתבסס על פרסום משנת 2020 אשר עודכן בשנת 2022 בזמן כתיבת שורות אלו, במשרד האנרכגיה והתשתיות:

הרפורמה במשק החשמל בישראל

הרפורמה במשק החשמל בישראל יצאה לדרך ביולי 2018, בעקבות החלטת ממשלה מספר 3859. הרפורמה נועדה להפוך את משק החשמל בישראל לתחרותי יותר, לצד קידום חדשנות ומעבר לאנרגיה נקייה. 

הרפורמה כוללת שינויים מבניים במשק החשמל ובאופן פעילותה של חברת החשמל, ונפרשת על פני 8 שנים. 

עיקרי הרפורמה:

  • הקמת חברת נגה - חברה ממשלתית לניהול מערכת החשמל. הוקמה בנפרד מחברת החשמל כדי לאפשר תחרות במקטע הייצור. לפני הרפורמה, נגה היוותה מחלקה בתוך חברת החשמל. הפרדת המחלקה לחברה נפרדת נועדה בכדי לאפשר תחרות במקטע הייצור נקייה מאינטרסים.
  • מכירת תחנות כוח של חברת החשמל ליזמים פרטיים. עד כה נמכרו תחנות אלון תבור, רמת חובב וחגית. 
  • שימור פעילות המונופולית של חח"י במקטעי התשתית (ההולכה והחלוקה), תוך השקעה בפיתוח הרשת.
  • צמצום השימוש בפחם - הקמת תחנות גז חדשות באורות רבין שיחליפו את היחידות הפחמיות.
  • פתיחת מקטע האספקה לתחרות - בהדרגה לצרכנים קטנים ומיידית לצרכנים הגדולים.
  • שינויים מבניים בחח"י וצמצום מצבת כוח האדם בכ-25% עד סוף הרפורמה.

 

עד כה הושגו כמה הישגים משמעותיים ביישום הרפורמה:

 

  • נתח השוק של יצרנים פרטיים עלה מ-16% ב-2014 ל-39% בשנת 2020. 
  • 5 תחנות כוח של חח"י נמכרו ליזמים פרטיים.
  • חלה ירידה של 44% ביבוא פחם לייצור חשמל בין 2012 ל-2020.
  • עלייה של 37.4% בהפקת גז מקומי במחצית הראשונה של 2021 לעומת 2020.

עם זאת, קיימים עיכובים מסוימים בביצוע הרפורמה, כמו עיכוב בהקמת חברת מנהל המערכת.

אנו מאמינים כי לכשהרפורמה תיושם במלואה יהיו לה מירב הסיכויים להשיג את מטרותיה ולהיטיב עם משק החשמל בישראל!

 

מאמרים

כל היתרונות בשימוש בגז טבעי

כידוע, בשנים האחרונות מבצע המשק הישראלי מעבר לשימוש בגז טבעי, הן משיקולים סביבתיים, הן משיקולים כלכליים, והן משיקולים של עצמאות אנרגטית עקב גילויי מרבצי הגז של העשור האחרון. חברתנו גאה להימנות על חלוצות ומובילות המעבר לגז טבעי במגזרי המשק השונים, ולהעמיד לרשות לקוחותיה פתרונות מתקדמים, נקיים וחסכוניים יותר. לפניכם סקירה על יתרונותיו של הגז הטבעי […]
יאיר לוי | מנהל מערכות מידע
קרא עוד

רפורמת החשמל בישראל – מה אתם צריכים לדעת כצרכנים בשנת 2024

בשנים האחרונות הצטרפו בתי אב רבים בישראל אל רפורמת החשמל, והחלו לקבל את החשמל שלהם מספקיות פרטיות כמו אלקטרה פאוור. משפחות אלו נהנות מחיסכון לא מבוטל בהוצאות החשמל השנתיות, ומהטבות נוספות בהתאם למסלולים ולספקית שעימה בחרו לעבוד. בשורות הבאות נביא מספר עובדות שחשוב לצרכנים לדעת בשנת 2024. עלייה בתעריפי החשמל בפברואר 2024 הדבר הראשון שחשוב […]
קרא עוד

כל היתרונות בשימוש בגז טבעי

כידוע, בשנים האחרונות מבצע המשק הישראלי מעבר לשימוש בגז טבעי, הן משיקולים סביבתיים, הן משיקולים כלכליים, והן משיקולים של עצמאות אנרגטית עקב גילויי מרבצי הגז של העשור האחרון. חברתנו גאה להימנות על חלוצות ומובילות המעבר לגז טבעי במגזרי המשק השונים, ולהעמיד לרשות לקוחותיה פתרונות מתקדמים, נקיים וחסכוניים יותר. לפניכם סקירה על יתרונותיו של הגז הטבעי […]
קרא עוד